הַמָּשׁוּחַ בַּשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה. בַּבִּנְייָן הָרִאשׁוֹן. לְמְרוּבֶּה בִבְגָדִים. בַּבִּנְייָן הָאַחֲרוֹן. וַאֲתַאי כַּיי דָמַר רִבִּי אִינָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. חֲמִשָּׁה דְבָרִים הָיָה בְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָאַחֲרוֹן חָסֵר מְן הָרִאשׁוֹן. מַאי טַעֲמָא. עֲל֥וּ הָהָ֛ר וַֽהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וגו' אֶכָּבְדָ֖ חָסֵר ה'. אֵלּוּ ה' דְבָרִים שֶׁהָיוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָאַחֲרוֹן חָסֵר מְן הָרִאשׁוֹן. וְאֵילּוּ הֵן. אֵשׁ וָאָרוֹן וְאוּרִים וְתומִּים וְשֶׁמֶן הַקּוֹדֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
המשיח בשמן המשחה. דקתני במתני' זה היה בבנין הראשון ולמרובה בגדים היה בבנין השני ואתיא כהאי דאמר וכו'. בפ''ב דתענית דשמן המשחה אחד מחמשה דברים שחסרו בבית שני:
ושמן המשחה ורוח הקדש. כצ''ל וכן הוא שם:
וְהָֽכְתִיב הַבְּכוֹר֙ יֽוֹחָנָ֔ן. הַבְּכוֹר לַמַּלְכוּת. וְהָֽכְתִיב הַשְּׁלִישִׁי צִדְקִיָּ֔הוּ הָֽרְבִיעִ֖י שַׁלּֽוּם׃ 16a שְׁלִישִׁי לַמַּלְכוּת. רְבִיעִי לְתוֹלֶדֶת. צִדְקִיָּ֔הוּ שֶׁצִּידֵּק עָלָיו אֶת הַדִּין. שַׁלּֽוּם שֶׁבְּיָמָיו שָֽׁלְמָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. לָא שַׁלּוּם הֲוָה שְׁמֵיהּ וְלָא צִדְקִיָּה הֲוָה שְׁמֵיהּ אֶלָּא מַתַּנְייָה. הָדָא הִא דִכְתִיב וַיַּמְלֵ֧ךְ מֶֽלֶךְ בָּבֶ֛ל אֶת מַתַּנְיָ֥ה דֹד֖וֹ תַּחְתָּ֑יו וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
בכור למלכות. שמלך מקדם לפי שהי' ממלא מקום אבותיו:
וגרסינן כאן אמר ר' יוחנן הוא שלום הוא צדקיהו וכן הוא שם. וכתיב השלישי צדקיהו והרביעי שלום:
שלישי לתולדות ורביעי למלכות. כצ''ל שהיה רביעי למלכות יהואחז יהויקים יכניה צדקיהו:
צדקיהו וכו'. כדמסיק בשמיה מתנייה הוה וצדקיהו הוא נקרא על שם שצידק עליו נבוכדנצר את הדין יה יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי ושלום שבימיו וכו' דכתיב את מתניה וגו' ויסב את שמו צדקיהו ולמדנו ג''כ שלא היה שמו שלום:
תַּנֵּי. כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. אֵין מְרוּבֶּה בְגָדִים מֵבִיא פָּר. וּדְלֹא כְרִבִּי מֵאִיר. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. מָשִׁיחַ. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר כֹּהֵן. לְהוֹצִיא לִמְרוּבֶּה בְגָדִים. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. מָשִׁיחַ. יָכוֹל זֶה הַמֶּלֶךְ. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר כֹּהֵן. לְרַבּוֹת מְרוּבֶּה בְגָדִים. הָכָא אַתָּ מַר. לְהוֹצִיא לִמְרוּבֶּה בְגָדִים. וָכָא אַתָּ מַר. לְרַבּוֹת מְרוּבֶּה בְגָדִים. אָמַר רִבִּי הִילָא. כָּל מִדְרַשׁ וּמִדְרַשׁ לְעִנְייָנוֹ. אִילּוּ נֶאֱמַר מָשִׁיחַ וְלֹא נֶאֱמַר כֹּהֵן. הָיִיתִי אוֹמֵר. עַל הֶעֱלֵם דָּבָר מֵבִיא פָר וְעַל שִׁגְּגַת הַמַּעֲשֶׂה מֵבִיא שָׂעִיר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר כֹּהֵן. אוֹ אִילּוּ נֶּאֱמַר כֹּהֵן וְלֹא מָשִׁיחַ. הָיִיתִי אוֹמֵר. זֶה הַמֶּלֶךְ. אִם תֹּאמַר. בְּפָר קָֽדְמָה פָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ שֶׁיּוּטַּל עַל הֶעֱלֵם דָּבָר מֵבִיא פָר וְעַל שִׁגְּגַת הַמַּעֲשֶׂה מֵבִיא שָׂעִיר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר מָשִׁיחַ וְצוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר כֹּהֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
הוי צורך הוא וכו'. שיאמר לשניהם כדאמרן דהא איצטריך ה''א דהמשיח למעוטי ואילו לא נאמר כהן פשיטא דאיכא למיטעי כדלעיל ותרוייהו צריכי ואין כאן יתור לרבות למרובה בגדים ולפיכך מוצא אני כאן למרובה בגדים מפר העלם דבר:
או אילו נאמר כהן ולא נאמר משיח הייתי אומר דלעולם הנשיא מביא על העלם דבר פר ועל שגגת מעשה הוא דהוציאו הכתוב לקרבן שעיר בפני עצמו ומשום דה''א כשם שהוציאו הכתוב מכלל שאר קרבן יחיד בשגגת מעשה כך הוציאו בהעלם דבר ודינו כדין הציבור שמביא פר וכמו הכהן בהעלם דבר לכך נאמר המשיח למעוטי למשיח אחר וזה המלך מפר דלעולם הוא מביא שעיר:
ברם הכא אין הפרשה אמורה באהרן אילו נאמר משיח וכו'. אבל הכא גבי פר העלם דבר דלא הוזכר אהרן בפרשה זו והלכך תרוייהו צריכי. וה''ג דאילו נאמר משיח ולא נאמר כהן הייתי אומר זה המלך אם תאמר כבר קדמה פרשת המלך הייתי אומר על העלם דבר מביא פר ועל שגגת מעשה מביא שעיר הוי צורך הוא שיאמר בהן או אילו נאמר כהן ולא נאמר משיח הייתי אומר לעולם על העלם דבר מביא פר ועל שגגת מעשה מביא שעיר הוי צורך הוא שיאמר משיח וצורך הוא שיאמר כהן ובמגילה גם כן נתחלפו השיטות בזה. וכלומר אילו נאמר משיח לבד הייתי אומר זה המלך והא דכבר מפורש בפרשה קרבן נשיא לבד אפ''ה הייתי אומר דכאן בפרשה מיירי בהעלם דבר שעשה על פי הוראתו כדילפינן בפ' דלעיל מדכתיב לאשמת העם הרי הוא כעם ומביא הנשיא פר והתם בפרשת נשיא בשגגת מעשה בלבד מיירי ומביא שעיר הוי צריך שיאמר כהן. והא דנקט כבר קדמה לאו דוקא דפ' נשיא בתר פ' משיח כתיבא אלא כלומר כבר מפורשת בפני עצמה:
ופריך אליבא דרבנן הכא את אמר להוציא למרובה בגדים והכא את אמר לרבות למרובה בגדים. ואברייתא דת''כ דדריש גבי עשירית האיפה קאי דגריס התם בפ' צו בקרא והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה וגו' משיח אין לי אלא משוח בשמן המשחה מרובה בגדים מנין ת''ל והכהן ומשני ר' הילא כל מדרש ומדרש לענינו. כלומר הכי מוכחי קראי לדרוש למעט והתם מוכחי לרבות. וחסר כאן וה''ג במגילה. תמן כל הפרשה אמורה באהרן לאיזה דבר נאמר כהן לרבות את המרובה בגדים. דהא כתיב בריש הפרשה זה קרבן אהרן ובניו וגו' ביום המשח אותו וגו' וא''כ אפי' לא נאמר הכהן לא הייתי אומר דמשיח דסיפיה המשיח תחתיו וגו' במלך מדבר ולאיזה דבר נאמר הכהן אלא לרבות למרובה בגדים לעשירית האיפה:
תני. בתוספתא פ''ב:
כהן משיח מביא פר. העלם ולא המרובה בגדים וכדתנן במתני' ודלא כר''מ דפליג בתוספתא וקאמר המרובה בגדים צריך להביא פר. וגרסינן להסוגיא בפ''ק דמגילה ושם הגירסא נכונה ובכאן נשתבשה וחסירה. וה''ג כמו שהוא שם מ''ט דר''מ משיח מה ת''ל כהן לרבות את המרובה בגדים מ''ט דרבנן משיח וכו'. ברייתא היא בת''כ פ' ויקרא וה''ג שם משיח יכול זה המלך שהוא ג''כ נמשח בשמן המשחה ת''ל הכהן אי הכהן יכול המרובה בגדים ת''ל משיח. כלומר אילו כתיב הכהן ולא הוי כתיב המשיח הייתי אומר אף מרובה בגדים במשמע ת''ל משיח. ובמגילה מסיים או יכול שאני מרבה אף משוח מלחמה ת''ל המשיח שאין על גביו משיח. וכן הוא בת''כ:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן עָבַר וְהֵבִיא עֲשִׂירִת הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ כָשֵׁר.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ר יוחנן עבר. כהן המשיח שעבר מעבודתו והביא עשירית האיפה משלו כשר בדיעבד דהא דתנן דאין כהן שעבר מביא עשירית האיפה לכתחילה הוא דלא יביא ואם הביא מקבלין ממנו:
מַתְקִינִין לוֹ כֹהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו שֶׁמָּא יֶאֱרַע בּוֹ פְסוּל. מַה. מְיַיחֲדִין לֵיהּ עִימֵּיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּי. מֹשֶׁה. דִּינּוּן מְיַיחֲדִין לֵיהּ עִימֵּיהּ דּוּ קְטִיל לֵיהּ. אוֹתוֹ. אֶחָד מוֹשְׁחִין וְאֵין מוּשְׁחִין שְׁנַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי הָאֵיבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אותו. בפ' עשירית האיפה כתיב ביום המשח אותו ודרשינן אחר מושחין לכ''ג ואין מושחין שנים שיהא זה מוכן אם יארע פסול בראשון וכן אם עבר הראשון מחמת פסול שאירע בו ושמש השני תחתיו אין מושחין אותו כדמפרש טעמא מפני האיבה ואין להשני שמתקינין תחתיו דין כ''ג כל זמן שלא אירע בהראשון כלום והלכך נמי אין צריך פרישה אלא מתקינין לבד:
דאי אינון וכו'. אם מייחדין לזה עמו יהרגנו שאינו יכול לסבלו ולראות צרתו בצידו:
משה. בשבועה וכך היה דרכו של ר' חגיי בכל מקום לישבע בלשון זה כמו שהבאתי ברפ''ב דסנהדרין:
מה. דינו בכהן זה שמתקינין לו אם צריך פרישה ואם מייחדין ליה עימיה בהלשכה:
מתקינין וכו' וגרסינן להא בפ''ק דיומא ואיידי דאיירי בכהן שעבר מייתי לה הכא:
עָבַר זֶה וְשִׁימֵּשׁ זֶה. הָרִאשׁוֹן כָּל קְדוּשַּׁת כְּהוּנָּה עָלָיו. הַשֵּׁינִי אֵינוֹ כָשֵׁר לֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל וְלֹא לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עָבַר וְעָבַד עֲבוֹדָתוֹ פְסוּלָה. עֲבוֹדָתוֹ מִשֶּׁל מִי. 16b נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מַעֲשֶׂה בְּבֶן אִלֵּם בְּצִיפֹּרִים שֶׁאִירַע קֶרִי בְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים וְנִכְנַס בֶּן אִלֵּם וְשִׁימֵּשׁ תַּחְתָּיו. יָצָא וְאָמַר לַמֶּלֶךְ. פָּר וְאַיִל הַקְּרֵיבים הַיּוֹם מִשֶׁלְּמִי הֵן קְרֵיבִין. מִשֶּׁלּוֹ אוֹ מִשֵׁלְּכֹהֵן גָּדוֹל. וְיָדַע הַמֶּלֶךְ מָהוּ שׁוֹאֲלוֹ. אָמַר לוֹ. לֹא דַּייֶךָּ שֶׁשִּׁימַּשְׁתָּ שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. וְיָדַע בֶּן אִלֵּם שֶׁהוּסַּע מִכְּהוּנָּה גְּדוֹלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
עבר ועבד עבודתו כשירה. כצ''ל וכן הוא ביומא ובמגילה. ואעבודת יה''כ קאי שאינה כשירה אלא בכ''ג:
עבר זה. הראשון מחמת פסול שאירע בו ושימש זה תחתיו:
הראשון. לאחר שיעבור פסולו חוזר הוא לעבודתו וכל קדושת כהונה גדולה עליו:
השני אינו כשר לא לכ''ג. מפני האיבה ואין לו ג''כ דין כהן הדיוט לפי שמעלין בקדש ולא מורידין:
עבודתו משל מי. כשאירע פסול בכ''ג ועובד אחר תחתיו הקרבן משל מי כגון פר יה''כ ועשירית האיפה אם משלו או משל הראשון:
נשמעינה מן הדא. דתני בתוספתא פ''ק דיומא:
בבן אלם מציפורי וכו'. פר ושעיר שקרבו היום משל מי. וכן הוא שם וביומא ובמגילה:
וידע המלך מהו שואלו. שדעתו היה שישאר הוא בכהונה גדולה ומשלו הן קריבין:
לא דייך ששימשת שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם. ומסיים בתוספתא אלא שאתה מבקש ליטול לך כהונה גדולה וידע בן אלם שהוסע מכהונה גדולה אלמא דמשל כ''ג הן קריבין ולא משל זה העובד לפי שעה:
מַעֲשֶׂה בְשִׁמְעוֹן בֶּן קִמְחִית שֶׁיָּצָא לְטַייֵל עִם הַמֶּלֶךְ עֶרֶב יוֹם הַכִּיפּוּרִים עִם חֲשֵׁיכָה. וְנִתְּזָה צִינּוֹרָה שֶׁלְּרוֹק מִפִּיו עַל בְּגָדָיו וְטִמְּאַתּוּ. וְנִכְנַס יְהוּדָה אָחִיו וְשִׁימֵּשׁ תַּחְתָּיו. אוֹתוֹ הַיּוֹם רָאָת אִימָּן שְׁנֵי בָנֶיהָ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. שִׁבְעָה בָנִים הָיוּ לָהּ לְקִמְחִית וְכוּלָּן שִׁימְּשׁוּ בִכְהוּנָּה גְדוֹלָה. שָֽׁלְחוּ וְאָֽמְרוּ לְקִמְחִית. מַה מַעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ בְּיָדַיִךְ. אָֽמְרָה לָהֶן. יָבוֹא עָלַי אִם רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי שְׂעָרוֹת רֹאשִׁי וְאִימְרַת חָלוקִי מִיָּמַיי. אָֽמְרִין. כָּל קִמְחַייָא קִימְחִין וְקִמְחָא דְקִימְחִית סוֹלֶת. קָֽרְאוּ עָלֶיהָ הַפָּסוּק הַזֶּה כָּל כְּבוּדָּ֣ה בַת מֶ֣לֶךְ פְּנִ֑ימָה מִמִּשְׁבְּצ֖וֹת זָהָ֣ב לְבוּשָֽׁהּ׃
Pnei Moshe (non traduit)
כל קמחייא קמחין. הכל עושין קמח וקמח של קימחית היא סולת כלומר אע''פ שכמה וכמה נשים נזהרין בזה מעשיה של קמחית היא רצויה ביותר וזכתה לכל זה:
כל כבודה וגו'. אם היא בת מלך פנימה זוכה למשבצות זהב ללבוש של בניה:
יָכוֹל לֹא יְהֵא מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מִפְּנֵי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר תַּחְתָּ֛יו מִבָּנָי֖ו. אֵת שֶׁבְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְאֶת שֶׁאֵין בְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו אֵינוֹ מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וּמְנַיִין לִמְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁאֵין בְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו. תַּלְמוּד לוֹמַר שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים יִלְבָּשָׁ֧ם הַכֹּהֵ֛ן וגו'. אֶת שֶׁהוּא בָא אֶל אוֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקּוֹדֶשׁ בְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ בָא אֶל אוֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקּוֹדֶשׁ אֵין בְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו. וּמְנַיִין שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה לִהְיוּת כֹּהֵן גָּדוֹל. פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָ֗ר נָגִ֙יד הָיָ֧ה עֲלֵיהֶ֛ם לְפָנִי֖ם יְי עִמּֽוֹ׃ רִבִּי יוֹסֵי כַּד הֲוָה בָעֵי מְקַנְתְּרֵהּ לְרִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יּוֹסֵי הֲוָה אֲמַר לֵיהּ. לְפָנִי֖ם עִמּֽוֹ׃ בִּימֵי זִמְרִי מִיחָה. וּבִימִי פִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה לֹא מִיחָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ת''ל והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה וגו':
את שהוא בא אל אהל מועד. כלומר שהוא ממונה לכך לעבוד עבודה בשמנה בגדים:
ומניי. למשוח מלחמה שהוא מתמנה להיות כ''ג שנאמר פינחס בן אלעזר נגיד היה וגו' זה כ''ג והוא היה משוח מלחמה בתחילה כדכתיב אותם ואת פינחס:
כד הוה בעי למקנתרה לר''א בר' יוסי. היה אומר לו זה כוונת הפסוק דכתיב לפנים ה' עמו משמע אבל עכשיו לא כמלפנים לפי שבימי זמרי מיחה ומסר נפשו על הדבר ובימי פילגש בגבעה לא מיחה שלא מסר נפשו למחות בבני גבעה במעשיהם שהיו רגילים וע''י כך אירע המעשה שהיה וכלומר שהיה מקנתרו ג''כ על מה שלא עשה איזה הנהגה בענין למחות ביד עוברי עבירה כפי אשר היה עושה מקדם ואמר לו כן ראה מה כתוב בפנחס על כך:
יכול יהא משוח מלחמה מביא עשירית האיפה משלו. כצ''ל כן הוא שם וסיפא דברייתא דת''כ היא דלעיל. יכול שאני מרבה אף משוח מלחמה:
וּמְנַיִין שֶׁהָיָה עוֹבֵד בִּשְׁמוֹנָה. רִבִּי בָּא בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִגְדֵ֤י הַקּוֹדֶשׁ אֲשֶׁ֣ר לְאַֽהֲרֹ֔ן יִהְי֥וּ לְבָנָי֖ו אַֽחֲרָ֑יו. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר אַֽחֲרָ֑יו. לִגְדוּלָּה שֶׁלְּאַחֲרָיו. וּמְנַיִין שֶׁהוּא נִשְׁאַל בִּשְׁמוֹנָה. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִגְדֵ֤י הַקּוֹדֶשׁ אֲשֶׁ֣ר לְאַֽהֲרֹ֔ן יִהְי֥וּ לְבָנָי֖ו. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר אַֽחֲרָ֑יו. לִקְדוּשָּׁה שֶׁלְּאַחֲרָיו. בְּכַמָּה הוּא נִשְׁאַל. אַייְתִיהוּ רבבהו שֶעָלָה מַתְנִיתָא דְבַר קַפָּרָא מִדְרוֹמָא וְתַנָּא. אֵינוֹ עוֹבֵד לֹא בְאַרְבָּעָה שֶׁלְּכֹהֵן הֶדְיוֹט וְלֹא בִשְׁמוֹנָה שֶׁלְּכֹהֵן גָּדוֹל. אָמַר רִבִּי בָּא. בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהֵא עוֹבֵד בְּאַרְבָּעָה. וְלָמָּה אָֽמְרוּ אֵינוֹ עוֹבֵד. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ כֹהֵן הֶדְיוֹט פְּעָמִים שֶׁהוּא עוֹבֵד בִּשְׁמוֹנָה כְּכֹהֵן גָּדוֹל. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וְלֹא בִפְנִים הוּא עוֹבֵד. וַהֲלֹא בַחוּץ הוּא נִשְׁאַל וטוֹעִין דָּבָר מִבִּפְנִים לִבְּחוּץ. וְכִי רִבִּי טַרְפוֹן רַבָּן שֶׁלְּכָל יִשְׂרָאֵל לֹא טָעָה בֵין תְּקִיעַת הַקְהֵל לִתְקִיעַת קָרְבָּן. דִּכְתִיב וּבְנֵ֤י אַֽהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּחֲצוֹצְרוֹת. תְּמִימִם לֹא בַעֲלֵי מוּמִין. דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לוֹ רִבִּי טַרְפוֹן. אֶקְפַּח אֶת בָּנַיי אִם לֹא רָאִיתִי שִׁמְעוֹן אֲחִי אִימָּה חִיגֵּר בְּאַחַת מֵרַגְלָיו וְעוֹמֵד בָּעֲזָרָה וַחֲצוֹצַרְתּוֹ בְיָדוֹ וְתוֹקֵעַ. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. שֶׁמָּא לֹא רָאִיתוֹ אֶלָּא בִשְׁעַת הַקְהֵל. וַאֲנִי אוֹמֵר. בִּשְׁעַת קָרְבָּו. אָמַר לוֹ רִבִּי טַרְפוֹן. אֶקְפַּח אֶת בָּנַיי שֶׁלֹּא הִיטִּיתָה יָמִין וּשְׂמֹאל. אֲנִי הוּא שֶׁשָּׁמַעְתִּי וְלֹא הָיָה לִי לְפָרֵשׁ. וְאַתָּה דוֹרֵשׁ וּמַסְכִּים שְׁמוּעָה. הָא כָל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כְפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו.
Pnei Moshe (non traduit)
ומנין שהיה. משוח מלחמ' עובד בשמנה:
לגדולה של אחריו. דאחרי כ''ג משוח מלחמה הוא לגדולה:
מנין שהוא נשאל בשמונ' וכו'. וחסר כאן וכצ''ל כמו שהוא ביומא ומגילה א''ל ר' יונה עמך הייתי לא אמר עובד אלא נשאל ובמה נשאל אייתי רב הושעיא מתניתא דבר קפרא מן דרומא ותנא אינו עובד וכו'. כלומר דלא אמרו אלא בכמה בגדים הוא נשאל באורים ותומים בשמונה בגדים של כה''ג הוא לובש בשעה שנשאל מן המלך כשיוצא למלחמ' אבל עובד אינו לא בארבעה של שאר כהן הדיוט ולא בשמנה של כהן גדול:
שלא יאמרו ראינו כהן גדול פעמים עובד בארבעה ופעמים בשמנה. כן הוא שם כלומר שהרי לפעמים נשאל הוא בשמנה:
וטועין. וכי טועין מדבר שלפנים לדבר שהוא בלחוץ והשיב לו וכי רבי טרפון רבן של כל ישראל לא טעה וכו' כדלקמן וה''נ יש לך שיהו טועין בדבר כשרואין אותו מלובש בשמנה בגדים יאמרו שעבד בפנים בהן:
ובני אהרן יתקעו בחצוצרות וגו' על עולותיכם ועל שלמיכם וגו' תמימין תוקעין על הקרבן ולא בעלי מומין. ברייתא היא בספרי רבי טרפון אומר בין תמימים בין בעלי מומין אמר לו ר' טרפון וכו':
שמא לא ראיתו אלא בשעת הקהל. ובספרי גריס שמא בראש השנה וביום הכיפורים ביובל וכו' וגי' דהכא נראית והכי הוא משמע בתוספתא דסוטה פ''ז:
וְכִפֶּ֨ר הַכֹּהֵ֜ן אֲשֶׁר יִמְשַׁ֣ח אוֹתוֹ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. לְפִי שֶׁכָּל הַפָּרָשָׁה נֱאֶמְרָה בְאַהֲרֹן. אֵין לִי אֶלָּא מְשׁוּחַ בְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. מְרוּבֶּה בְגָדִים מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וַֽאֲשֶׁ֤ר יְמַלֵּא֙ אֶת יָד֔וֹ. וּמְנַיִין לְרַבּוֹת אַחֵר הַמִּתְמַנֶּה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִפֶּ֨ר הַכֹּהֵ֜ן. בַּמֶּה הוּא מִתְמַנֶּה. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף. בְּפֶה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁמְמַנִּין זְקֵינִים בַּפֶּה. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. חֲזוֹר בָּךְ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר וְנַעַשְׂךָ אַב בֵּית דִּין לְיִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
וכפר הכהן וגו'. ברייתא היא בת''כ פרשת אחרי מות מה ת''ל אשר ימשח ואשר ימלא את ידו:
וה''ג שם לפי שכל הפרשה נאמרה באהרן אין לי אלא אהרן עצמו מנין לרבות כהן אחר ת''ל אשר ימשח אותו אין לי אלא משוח בשמן המשחה מרובה בגדים מנין ת''ל ואשר ימלא את ידו מנין לרבות כהן אחר המתמנה ת''ל וכפר הכהן כהן אחר המתמנה תחת הראשון אם אירע בו פסול ולימד שכולן כשרין לעבודת יה''כ:
במה הוא מתמנה. זה האחר:
בפה. כשאומרין לו לך עבוד תחתיו וא''צ חינוך אחר:
מתניתא אמרה כן. שממנים זקנים בפה כדתנן בפרק ה' דעדיות שאמרו לו לעקביא בן מהללאל חזור בך וכו' ונעשך אב ב''ד לישראל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source